מלגות

דירוגים של מוסדות אקדמיים בעולם

מדריכים ודירוגים, היוצאים לאור כספר,

הומצאו כבר לפני מאה שנה על ידי חברת הצמיגים מישלן, שהצליחה לקדם את המותג שלה (ולהרוויח כסף רב) באמצעות דירוג מסעדות היוקרה של צרפת ומכירת הדירוג כמדריך מסעדות. בתחום דירוג המוסדות להשכלה גבוהה עדיין אין מדריכים ותיקים כל כך, אולם יש מדריכים היוצאים כבר קרוב לעשרים שנה ברציפות.

א. דירוגי מוסדות בחו"ל

במדינות המערב, בניגוד למצב שהיה קיים בישראל עד השנה, קיימת תשתית מסודרת של דירוג המוסדות להשכלה גבוהה, המאפשרת לסטודנטים להשוות בין האיכויות של המוסדות השונים. הדבר מאפשר לסטודנט להתבסס על מחקר מקיף שנעשה, שכולל מידע כגון שביעות הרצון של הבוגרים, סיכויי הקבלה לתארים מתקדמים או היוקרה האקדמית של המוסד.

חשוב לציין, כי חלק ממידע זה כלל לא היה קיים לפני קיומם של המדריכים במדינות אלה (כפי שדירוג מעל הממוצע הוא המקור הראשון למידע על שירותי המזכירות בקמפוסים ואחוזי הנשירה של סטודנטים בישראל).

בנוסף, המדריכים גם מרכזים לתוך טבלה אחת מידע רב, כגון יחס מספרי מרצים-תלמידים, זמינות של מלגות ומעונות והיקפה של הספרייה.

מידע זה הוא לכאורה גלוי וזמין, אולם בפועל גם במדינות שבהן קיימת שקיפות גדולה בהרבה מאשר בישראל, קשה מאוד לאסוף אותו מכל המוסדות, ולהשוות ביניהם.

ודאי שאין אף סטודנט שעושה זאת בעצמו. שלישית, הדירוגים מספקים נקודת התחלה נוחה מאוד למועמד שעדיין אין לו מושג מה רצונו, בכך שהם משקללים בעבורו מספר רב של משתנים לכדי טבלה פשוטה הנותנת לו סדר עדיפויות ברור (דוגמה של דירוג מוסדות ישראליים ב www.derug.co.il )

מעניין לציין שאף דרוג בחו"ל לא מנסה לדרג את תוכניות הלימודים לתואר ראשון, כדי להשוות ביניהן. לכל היותר מדורגות תוכניות לתארים מתקדמים (ע"י us-news, למשל), כך שמבחינה זו לפחות, הדירוג הישראלי בהחלט מציג שיפור משמעותי.

ב. דירוגים בארה"ב

בארה"ב, למשל, קיימים כמה גופים המציעים דירוגים מסוג זה, ומרוויחים מכך היטב. המוכר והידוע שבהם הוא כתב העת US News & World Report[i], שמפרסם את הדירוג שלו כבר 18 שנה.

מספר רב של כתבי עת עסקיים מדרגים תוכניות של בתי ספר למינהל עסקים (MBA), ביניהם בולטים Businessweek ו-The Economist. לעומתם, השבועון Newsweek מפיק חוברות הדרכה כלליות שאינן ממש מדרגות.

מלבד כתבי עת, מופקים דירוגים גם על ידי חברות המתמחות בקורסים לבחינות כניסה לאוניברסיטאות (SAT, GMAT וכדומה), אשר מספקות את התכנים בחינם לתלמידיהן, ובתשלום לשאר המתעניינים. ביניהן ניתן למצוא את חברת [ii]Princeton Review, המדרגת את המוסדות לפי העדפות סטודנטים בלבד, וגם Kiplinger, המציעים דירוג הדומה יותר לזה של כתבי העת.

ולבסוף, כמה גופים מפרסמים מדריכים לקולג'ים המסתפקים בתיאור איכותני בלבד, בלי דירוג כמותי. בין אלה בולטים העיתונאי רוברט פיסק (לשעבר עורך מדור החינוך בניו יורק טיימס), ועיתון אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ייל.

ג. דירוגים מחוץ לארה"ב

בבריטניה מפרסמים היומונים The Guardian[iii] וה-Financial Times[iv] דירוגים של האוניברסיטאות הבריטיות המבוססים על סקרי משרד החינוך. בריטניה היא המדינה היחידה שבה קיים גם דירוג ממשלתי של האוניברסיטאות, הבודק פרמטרים של איכות מחקרית (מספר פרסומים ומספר הציטוטים של כל מאמר), וכן של איכות ההוראה (עדכניות הסילבוס, מבחני חתך וכדומה). משרד החינוך הבריטי משתמש במחקר זה כדי לתקצב את האוניברסיטאות ולשפר את ניהולן (כנראה בהצלחה), ולשם כך המידע מתפרסם בציבור במדריך בן 450 עמודים.

אוניברסיטת ג'יאנגטונג משנגחאי מקיימת דירוג של איכות המחקר בכלל אוניברסיטאות העולם. דירוג זה זוכה לאחרונה להתעניינות רבה, אולי מפני שישראל מיוצגת בו בכבוד רב על ידי הטכניון והאוניברסיטה העברית. במזרח אסיה מפרסם השבועון Asia Week[v] דירוג של אוניברסיטאות בכל האזור שבין הודו לאוסטרליה.

באוסטרליה פועלת חברה ששמה One Choice, המתמחה בדירוגים ומוכרת את דירוגיה. עקב מגבלת שפה לא בחנו לעומק דירוגים במדינות אחרות, אולם קיימים דירוגים גם בגרמניה, ברוסיה ובמדינות אחרות.

מובן שהשוואה לישראל צריכה להיעשות בזהירות: מספר המוסדות בישראל מצומצם בהרבה מאשר בארה"ב או אפילו בבריטניה, ולפיכך היקף המחקר ומידת הגיוון נמוכים יותר.

בנוסף, מספר רב של מוסדות בישראל נוסדו בשנים האחרונות, ולכן אין עדיין אפשרות להעריך פרמטרים כמו הצלחת בוגרי המוסד או שיעורי נשירה. לבסוף, חשוב לזכור כי מוסדות ישראליים רבים נוקטים חשאיות במידע הנוגע אליהם (כך, למשל, הטכניון סירב למסור לנו את התקציב שלו, ושנקר סירב למסור את רשימת המרצים שלו).

כך קשה להגיע לדירוגים המתבססים על מידע מהמוסדות עצמם. יצוינו לטובה בהקשר זה אוניברסיטאות חיפה ובן גוריון, שמפרסמות את התקציב שלהן בספרייה, ובמיוחד יצוין המכון האקדמי הטכנולוגי חולון, שפנה אלינו מיוזמתו והעביר לנו את כל המידע שהיה מועבר על ידי אוניברסיטה אמריקאית לדירוג US-NEWS. כל הכבוד!

ד. מדריכים בלי דירוג

מהסתכלות בטבלה שלהלן (שכוללת חלק מהמדריכים המוצעים למכירה באתר הקניות Amazon.com), ניתן לראות כי קיימים שני סוגים עיקריים של מדריכי דירוגים: סוג אחד מספק רק את הדירוגים ונותן רקע כללי בלבד על המוסדות להשכלה גבוהה עצמם. לעומת זאת, הסוג האחר מספק מידע מקיף וכולל על כל אחד מהמוסדות. בהתאם לכך, הסוג הראשון מצומצם יחסית בהיקפו ? פחות מ-1000 עמודים, ומחירו כ ? 20 דולר, בעוד הסוג האחר עבה הרבה יותר ? יותר מ-2500 עמודים, ומחירו גבוה בהרבה, עד כדי מאות דולרים.

רשימה מלאה של מדריכים מופיעה ב- http://derug.co.il/template/default.asp?pageP=167&parentP=171&catP=2&maincat=1

מקורות :
[i] -usnews.com/usnews/edu/college/ranking
[ii] princetonreview.com/college/research/rankings
[iii] education.guardian.co.uk/higher/unitable/0,,-4668575,00.html
[iv]: http://news.ft.com/jobs/mba
[v] http://www.asiaweek.com/asiaweek/universities/schools

גיא יריב מייסד מכון המחקר מעל הממוצע ועורך הספר המדריך להשכלה גבוהה- דירוג אוניברסיטאות ומכללות בישראל ומאגרי מידע על סטודנטים ומוסדות אקדמים

גיא יריב גם מלמד את תורת הנאום והשכנוע בפקולטה למשפטים בנתניה ועורך סדנאות דיבור-בפני-קהל למנהלים

מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים

המרדף אחר הכשרון והשלכותיו

העשורים האחרונים אופיינו בשינויים טכנולוגיים מואצים, במהפיכת מידע ותקשורת וגלובליזציה של השווקים.

העולם הפך להיות יותר ויותר מתוחכם ומבוסס טכנולוגיה ובהתאמה הדגש בפירמות הבינלאומיות עובר מהשקעה בהון פיזי (מכונות, נדל"ן וציוד), להשקעה בהון בלתי מוחשי (השקעות במחקר ופיתוח, בידע ובהשבחת כוח האדם שבפירמה).

כדי להצליח בעולם התחרותי והגלובאלי הפירמות העסקיות חייבות כתנאי להישרדותן להציג יתרון תחרותי.

מרכיב מרכזי להשגת יתרון שכזה, בעולם המודרני, טמון ביכולת השכלית הגבוהה של עובדי החברה ובפרט אנשי המפתח בה.

הפירמות העסקיות משקיעות מאמצים ומשאבים גדולים בגיוס עובדים מבריקים, בעלי השכלה מתקדמת, יצירתיות ויכולת לפתרון בעיות מורכבות שיובילו אותן קדימה.

אותם בעלי מוחות מבריקים הם אלו שאמורים לייצר, על ידי פיתוח מוצרים חדשים ורעיונות טכנולוגיים מורכבים וחדשניים, את אותו ערך מוסף שיאפשר לפירמה לקדם את מוצריה ושירותיה בשוק התחרותי.

לחשיבות ההולכת וגדלה של היכולת השכלית השלכות במישורים רבים על עולם העסקים והכלכלה ברמה המשקית והגלובלית, ובמובנים רחבים יותר גם על המשפט (למשל במישור דיני העבודה- עליית כוחם של העובדים המוכשרים מול המעסיק), חלוקת ההכנסות והחברה בכלל.

הגידול בתרומה של בעלי הכשרונות משמעותה כי ברמה המשקית כדאי למדינות להשקיע באותם אנשים בעלי פוטנציאל, כדאי לתת להם תמריצים ללמוד ולעבוד ועל ידי כך לקדם את הכלכלה ומשק.

אותה תחרות על כשרונות קיימת גם ברמה המדינתית, והיא יכולה להתבטא בין השאר בעידוד הגירה של מוכשרים פנימה (למשל על ידי הקלות מס, מלגות לסטודנטים מוכשרים מחו"ל והקלה בחוקי ההגירה) וניסיונות למנוע בריחת מוחות החוצה.

מאידך, תקציב המדינה הוא מוגבל והשקעה ועידוד מגזר אחד עלולה לבוא על חשבון השקעה בשכבות חלשות יותר- פחות מוכשרות- שיוזנחו. הניסיון מלמד כי אנשים משכבות סוציואקונומית גבוהות נוהגים להתגורר בסמיכות (שכונות ואיזורים מוגדרים), לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים הגובים שכר לימוד גבוה, להתרועע בינם לבינם ואפילו ליצור קשרי נישואים בינם לבין עצמם.

יכולת הכנסה הולכת וגדלה בשילוב מדיניות מעודדת מצד המדינה עלולה איפוא להביא להיווצרות שכבה סוציואקונומית גבוהה של בעלי כשרונות תוך העמקת הפער בינם לבין שאר האוכלוסיה שתישאר ותידחף לאחור ולהגדלת הבידול והניכור בין קבוצות האוכלוסיה השונות.

דוגמא ברמה הארצית בישראל הממחישה את ההבדל בהשקעה ובתוצאות בחינוך למצוינות ניתן למצוא בנתונים שפרסם משרד החינוך לפיהם בתי הספר המובילים במצטייני היב' בשנת תשס"ה הם בתי ספר סלקטיביים, עם כיתות לימוד קטנות יחסית, שמלכתחילה מקבלים רק תלמידים טובים ורבים מהם גובים שכר לימוד גבוה.

לצד הרצון של החברה (society) להשקיע בפיתוח כשרונות ועל ידי כך להתפתח וליצור יתרונות תחרותיים יש להיזהר איפוא כי הגידול בשווי השוק של הכשרון וכתוצאה מכך הכדאיות בהשקעה במצויינות, לא תהפוך את החברה למריטוקרטיה- חברה שבה אליטה של מוכשרים, חולשת על כל מוקדי הכוח במשק, בכלכלה ובמוסדות השלטון.

יואב ציוני הוא עורך דין ורואה חשבון, בעל תואר ראשון ושני בכלכלה ותואר ראשון (בהצטיינות) ושני (בהצטיינות יתרה) במשפטים.

לעורך דין ציוני ניסיון עשיר וידע רב בתחום הכלכלה, המימון, החשבונאות, הבנקאות והמיסים, והוא מתמחה בדיני המס ובליטיגציה במיסים בתחום הפלילי והאזרחי.

במסגרת ניסיונו הוא התמחה עבד והתמקצע כרואה חשבון וככלכלן בתחום המימון ולאחר מכן עבר למערכת הבנקאית והיה עוזר לסמנכ"ל לענייני אשראי וסגן מנהל סניף.

כעורך דין התמחה בניהול משא ומתן ודיונים מול רשויות המס בדיוני שומה והליכים פליליים, ובייצוג נישומים בבתי המשפט בכל הערכאות.

www.tzionitax.com
yoav@tzionitax.com

מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים

מאבקים חברתיים וחברות מסחריות

רבות נכתב על חברה שוויונית, חברה צודקת, חברה אזרחית ושאר כינויים שעומדים מאחורי מאבקים של גופים רבים לשוויון, פלורליזם ופתיחות בכל תחומי החיים.

נכון להיום כמות העמותות והארגונים החברתיים הפעילים במדינת ישראל הגיע לפריחה שאין כדוגמתה. פעילות ארגונים אלו נוגעות כמעט לכל היבטי התפעול של המדינה; רווחה, דת, ביטחון, כלכלה ועוד.

דומה שכולם מסכימים היום שלחברה אזרחית חזקה יש חשיבות מכרעת באשר ליכולתה של המדינה לפרוח כקהילה תרבותית פלורליסטית, וליכולתה להגיע לאיזון פנימי ויש הסוברים שבכך גם להשפיע על מערכת היחסים עם שכנותיה.

אך בשנים האחרונות גבולות ההתערבות האזרחית חרגו מתחום פעילותם של מלכ"רים אילו. החלו ניצנים ראשונים של התערבות חיצונית שהגיע מעולם העסקים.

תחילה, אנשי עסקים, פילנתרופים שתומכים ברעיונות העולים בקנה מידה אחד עם האידיאולוגיה הפרטית שלהם.

מאוחר יותר, אנשי עסקים שעמדו מאחורי אידיאולוגיה והקימו מערכת משומנת להגשמתה. הדוגמאות הנפוצות עקב המיתון של השנים האחרונות הן ריבוין של בתי תמחוי. אך גם בכך לא נעצרה ההתפתחות והמעורבות. חברות מסחריות נעצו את רגליהן עמוק במערכת החינוך. אחת הדוגמאות המפורסמות יותר היא התמיכה של אינטל במוסיאון המדע ובתחרות השנתית של מדענים צעירים.

אינטל מוציאה תקציב לא דל על פרסום וקידום הפרויקט, על חשיפת הפרויקט בתקשורת, על סיוע בצוות השופטים ומתן מלגות לזוכים . זו מעורבות מעבר למצופה ומעבר לצורכים המיידים שיש לחברה מסחרית במגזרים לא לה. יש ציניקנים שטוענים שיש בכך סוג של שיווק וסוג של הבטחת שוק עתידי. יכול להיות, אך הרושם שלי שמתנהלת גם פעילות כנה ואמיתית מאחורי.

אך בשלב זה המכניזם נשמר; עדין התמיכה של החברה המסחרית היא בגוף ללא מטרות רווח דוגמת המוסיאון, משרד המדע ובתי הספר. נכון שהמעורבות יותר עמוקה, העשייה והנתינה באות גם מהלב וממקום של אכפתיות.

הדור הבא של חברות המעורבות בפעילות שכזאת הן חברות דוגמת עלי שלכת. עלי שלכת היא חברה שתחום פעילותה הוא תחום מובהק של עמותות וגופים לא מסחריים. לכאורה תחום השייך למדינה ולממסד הדתי. מדובר בחברת העוסקת בדרכו האחרונה של אדם.

כאשר אנו שומעים את המושג "בית לוויות" האסוציאציה העולה בראשו של ישראלי היא; סככה בפאתי בית העלמין משם יוצא מסע הלוויה. בעולם המערבי הוא מושג שונה לחלוטין מדובר בקונספט המכיל מרכז הנותן את כל השירותים הנדרשים בדרכו האחרונה של אדם כולל מפעלי הנצחה וצוואות. בין היתר מנהל בית הלוויות את טקס הפרידה של השארים מיקירם. בדרך כלל זהו טקס האשכבה (funeral) הנפרד לחלוטין מטקס הקבורה (burial).

עלי שלכת היא החברה הראשונה בישראל שערכה, בשיתוף עם מכון הטקסים החילוני, קורס למנחי לוויות ואזכרות.

כאשר החברה הנ"ל פתחה שערי בית עלמין פרטי בו ניתן לקבוע את הלך הלוויה לפי דרישת המשפחה היא עשתה עוד צעד קדימה.

כאשר החברה הביאה את הכבשן, ופתחה מכון לשריפת גופות היא עשתה עשרות צעדים קדימה. בקביעת עובדות העומדות בדרך כלל ברמות ממשלתיות.

עלי שלכת, ללא סיוע ממשלתי, ללא תמיכה של עמותות, ביוזמה פרטית מספקת תשובות הנותנות מענה לבעיות בוערות של המדינה בתחום מצוקת הקרקעות וזיהום מי התהום. בכך החברה פסחה על הפרדת הדת מהמדינה ונתנה מענה (בשילוב טקסים ותכנים) לצרכי אזרחים רבים.

במעשים אילו ניתן לראות את שבירת הנוסחה שהעשייה שמורה למדינה או לעמותות. לראשונה נוסחה חדשה; חברה מסחרית מניעה תהליכים, יוצקת תכנים ומספקת שירותים בתחומים של דת ומעגלי החיים, פלורליזם ובחירה חופשית.

אם בכך די להכריז על סוג מסוים של מהפכה; עלי שלכת הגדילה לעשות והחלה בשיווק של צוואה רוחנית. מדובר בכרטיס אישי הנישא בארנקו של מי שבחר בכך.

מזמין הכרטיס בוחר באיזה אופן הוא בוחר להיפרד מן העולם (קבורה בארון, קבורה בתכריכים או שריפה). כיצד יקיריו ייפרדו ממנו (איזה אופי ישא טקס הפרידה ? חילוני, רפורמי, מסורתי) ומי החברה שתטפל בפרוצדורות הנדרשות (עלי שלכת או חברה קדישא).

בעצם, במחיר עלות הכרטיס (55 ? כולל מע"מ), יכול כל אזרח, בכל גיל לקבוע ולהצהיר על בחירתו האישית, על הגדרת זהותו ומהות ישראליותו ויהדותו.

בכך אותו אדם, במאמץ מינימלי נוטל חלק במאבק ארצי לקביעת אותה זהות ולהפרדת הדת מהמדינה הלכה למעשה.

עלי שלכת פנתה לביטוח לאומי בבקשה להכיר בשריפת גופות כאופציה המוכרת על ידי המדינה כשוות ערך לקבורה. בכך לקבוע הלכה למעשה שהתשלום בגין השריפה יגיע מביטוח לאומי והאזרח שיבחר באופציה זו לא יזדקק להוציא פרוטה מכיסו. למעשה מנגנון זהה למנגנון דמי הקבורה המשולמים עלי ידי הביטוח הלאומי לחברה קדישא.

עלי שלכת מאמינה, שככל שהיא תוכל להראות למשרדים והגופים הממשלתיים העוסקים בתחום, כמות רבה יותר של אזרחים שבחרו באחת מהאופציות אותם היא מספקת, כך יקל עליה המו"מ להענקת שוויון בנתינה הממשלתית.

עלי שלכת ערוכה לטפל במגוון רחב של נושאים וביניהם טיפול בכל נושאי הקבורה, תכנון ו/או הנחיה של טקסי לוויה וקבורה המותאמים באופן אינדיבידואלי, סיוע בבחירת חלקת הקבר מתוך רשת בתי העלמין הפרטיים של עלי שלכת, טיפול בבפן הבירוקרטי וכמו כן היצע רחב של מוצרים ושרותים נילווים.

alon@aleyshalechet.co.il

מאמרים חינם לשימוש חופשי לאתר מאמרים

תגיות קשורות :

סטודנטים, מלגות,